<h1>שו"ת הרשב"ש סימן רצ"ד</h1>
<h2>דף מט:</h2>
עוד שאלת. שומרת יבם שנשתמדה אם מותר לישא את אחותה בחייה. תשובה. בפרק החולץ [יבמות מ"א ע"א] מוכח דבן בתירא סבירא ליה דיש זיקא ושמואל פסק כותיה, ורב פליג עליה דשמואל וסבירא ליה דאין זיקא. ורבוותא ז"ל פסקו כשמואל, דאמרי [י"ח ע"ב] בפרק כיצד שומרת יבם שמתה אסור באמה ודחו לה לדרב דאמר מותר באמה. ואע"ג דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי ושמואל בדיני כדאיתא בפרק יש בכור [מ"ט ע"ב], הכא שאני דאמוראי שקלי וטרי לתרוצי להא דשמואל, ותו רב אשי דהוה בתרא אמר בפרק ארבעה אחין [יבמות ל' ע"א] זאת אומרת יש זיקא. וכן פסק הריא"ף ז"ל והרמב"ם ז"ל בפ"א מהלכות יבום וחליצה [הי"ג]. ופירוש יש זיקא הוא שכיון שנפלה היבמה לפניו אע"פ שלא חלץ ולא יבם נאסרו עליו קרובותיה מחמת זיקא, וכן הדין באחות זקוקתו שהיא אסורה עליו בחייה. וזו מפני שמדותה לא פקעה זיקתה, הגע עצמך מי שנשתמדה אשתו איך יהא מותר באחותה ומקרא מלא הוא [ויקרא י"ח] ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה עליה בחייה. ואע"פ שזיקא היא מדרבנן דאמרינן בפרק ארבעה אחין [יבמות כ"ז ע"ב] זיקא מדרבנן היא, חכמים עשו חזוק לדבריהם כשל תורה. נאם שלמה בן הרב ר' שמעון נ"ן בן החכם ר' צמח זלה"ה.
